שולחן ערוך

  • יורה דעה - סימן שדמ
    חיוב ההספד וגודל שכרו וכיצד ועל מי מספידין
סעיף יח :
חכם שמת -- בית מדרשו בטל, שסופדין אותו כל שבעה. אבל שאר מדרשות עוסקין בתורה אפי' בשעת הספד. ואחר ההספד אין תלמידיו מתקבצים בבית מדרשו אלא מתחברים שנים שנים ולומדים בבתיהם.
הגה:
אב בית דין שמת -- כל מדרשות שבעיר בטלין. והרגילין להתפלל בב"ה משנים מקומם.
נשיא שמת -- כל בתי מדרשות שבכל מקום שמספידין אותו בטלים. ואחר ההספד אין נכנסים לבית המדרש אלא מתחברים שנים שנים ולומדין בבתיהם. וכל בני העיר מתפללים בבית האבל, בין בחול בין בשבת. חוץ מקריאת התורה בשבת ושני וחמישי שקורין בבית הכנסת. ולא [יטיילו] בשוק אלא יושבים משפחות משפחות ודוים כל היום: