שולחן ערוך

  • יורה דעה - סימן שמה
    דין המאבד עצמו לדעת ומנודה והרוגי ב"ד והפורשין מן הצבור
סעיף ב :
איזהו מאבד עצמו לדעת? כגון שאמר הרי הוא עולה לראש הגג, וראוהו שעלה מיד דרך כעס, או שהיה מיצר ונפל ומת -- הרי זה בחזקת שאיבד עצמו לדעת. אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן או הרוג ומושלך על גבי סייפו הרי הוא בחזקת כל המתים ומתעסקים עמו ואין מונעין ממנו דבר.
הגה:
מי שגנב וגזל ועל ידי זה נהרג בדין מלכות -- מתאבלים עליו, אם אין בו סכנה מפני אימת המלכות, ולא מקרי מאבד לדעת (מהרי"ו סימן קי"ד)