סעיף
ה :
כל אלו שמיטמא להם -- אפילו שלא לצורך. וי"א דדוקא לצורך.
הגה:
ולסברא הראשונה אפילו מת לו מת בשבת -- שאי אפשר לקוברו בו ביום -- שרי לטמאות לו ולשמרו כדי שלא יהא מוטל בבזיון (ת"ה סי' רפ"ג). ונכון להחמיר כסברא האחרונה שלא לטמאות רק לצורך קבורה ולהביא לו ארון ותכריכין (שם בשם תוספות שנ"ץ) .