שולחן ערוך

  • יורה דעה - סימן שעד
    טומאת כהן למת מצוה לנשיא ולרבו ועל איזה מת מתאבלין
סעיף ג :
איזהו מת מצוה?    שמצאו בדרך או בעיר של עובדי כוכבים, ואין לו קוברים, וממקום שמצאו אינו יכול לקרות ישראל שיענהו ויבא ליטפל בו ולקוברו -- אסור לו לזוז משם ולהניח את המת אפילו לילך לעיר להביא קוברים. אלא יטמא עצמו ויקברנו.
אבל אם היו ישראל קרובים למקום המת -- שהמוצא את המת קורא אותם והם עונים לו ובאים לקברו -- אין זה מת מצוה שיטמא עליו הכהן אלא קורא אותם והם קוברים. באו בני העיר -- אם יש לו כל צרכו -- מושך את ידיו. (לשון רמב"ן בחה"א ורא"ש בהלכות טומאה).
הגה:
יש אומרים אם אינו מוצא שיקברוהו רק בשכר אינו חייב לשכור משלו אלא מיטמא אם ירצה (נ"י פרק האשה רבה בשם ריטב"א). מת הנמצא ולא ידעינן אם עובד כוכבים אם ישראל הוא אזלינן בתר רובא הנמצאים שם; אם יש שלא נוכל לומר כל קבוע כמחצה על מחצה (בית יוסף בשם תשוב' הרשב"א)