שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן לד
    סדר הנחת הפרשיות בתפילין והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפילין
סעיף ב :
ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם ויכוין בהנחתם באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובתי והשאר הם כרצועות בעלמא כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין וכן בזרוע ואם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד יניח כדברי האחד של יד ושל ראש. (ויסלקם מיד), ויניח האחרים על סמך ברכה הראשונה. (ויש אומרים שאם) לא יוכל להניח בבת אחת יניח של רש"י ויברך עליהם ויהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה ואחר התפלה יניח של רבינו תם בלא ברכה ויקרא בהם שמע והיה אם שמוע:
עץ אר"ז

דבריו אלה של מרן ששאבם מדברי הרא"ש, הם למעשה דברי רבים מרבותינו הראשונים בצרפת ואשכנז, והם מבהירים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שיש איסור מוחלט להניח שני זוגות תפילין - אפילו למפורסם בחסידות, כקביעת מרן בסעיף הבא - רק אם מתכוון שאחד הזוגות הוא רצועות בעלמא, קרי שהוא פסול בעיני ה'! ולכן כל המניח שני זוגות תפילין בגדר חובה עובר ח"ו על איסור תורה ברור של בל תוסיף.