שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן נח
    הלכות קריאת שמע דיני קריאת שמע וברכותיה
סעיף ג :
ומי שהוא אנוס כגון שהיה משכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפילו פרשה ראשונה ואפילו עד לבבך או שבני השיירא (קראבאנ"א בלע"ז) הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה ובקומך וגם שפיר מקרי יוצר אור. אבל אם אינו במקום גדודי חיה ולסטים וגם אין בני השיירא נחפזים כל כך אפילו יוצא לדרך אחר שעלה עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה:
עץ אר"ז

בעניין עמוד השחר רבו הדעות. שמתוך התלמוד במסכת פסחים (צד.) ניתן להבין שעמוד השחר הוא כמהלך 4 מילין לפני הזריחה (הנקודה הראשונה שנראית מהשמש במזרח), ואעפ"כ, לא פשוט מתוך התלמוד מהו שיעור הילוך מיל. ומתוך תשובת רב האי גאון שהביא אאמו"ר בעץ ארז ח"ג בעניין בין השמשות דר"ת, יש ללמוד שמהלך אדם ביום ממוצע (מימי ניסן ותשרי) הוא 40 מיל, שמתוכם 4 מיל לפני הזריחה, ושלושת רבעי מיל אחר השקיעה. ואם כן, הילוך מיל הוא כ-20.4 דקות. 

ומכיוון שיש שינוי בין עונות השנה, וברור מדברי חז"ל שעמוד השחר נקבע על פי האור שבמזרח ולא על פי השעון, אם כן יש לתרגם 4 מילין אלו למעלות - כ-18 מעלות (כשעה וארבעים דקות בשיא הקיץ).

ואע"פ שחשבון זה תואם את המציאות ואת התלמוד, יש להחמיר בדברים שהם מן התורה. ולא לקרוא את שמע בערב לפני שיעברו 18 דקות ממוצעות מהשקיעה, לדעתם של כמה חכמים שאמרו כן, ולא להתחיל במצוות היום (שופר, לולב וכדומה), גם בשעת הדחק, אלא עד שיאיר כל פני המזרח שזה כ-16.1 מעלות לפני הזריחה.