סעיף
ה :
אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש מכאן ואילך אין מצערים אותו כדי שיקרא והוא ער ממש שאף על פי שהוא קורא מתנמנם יצא.
הגה:
ודין שתוי ושכור עיין לקמן סימן צ"ט סעיף א':