שולחן ערוך

סעיף א :
היה ישן ערום בטליתו צריך לחוץ בטלית על לבו ואז יקרא משום דלבו רואה את הערוה אסור.
הגה:
והוא הדין אם לבו רואה ערות חבירו אסור (טור):