שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן עט
    מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה
סעיף ה :
צואת חמור הרכה לאחר שבא מהדרך וצואת חתול ונמיה ונבלה מסרחת דינם כצואת אדם וההולך בדרך אף על פי שרואה צואת בהמה כנגדו אם אין הריח בא לו אינו חושש למיעוט לתלותה בשל חמור ובסמוך לעיר יש אומרים שיש לחוש לפי שרוב הבהמות המצויות שם הם חמורים.
הגה:
במקום דשכיחי חמורים: