שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן צ
    מקום הראוי להתפלל עם הצבור, ודין ההולך בדרך
סעיף טו :
אם נשאר אדם יחידי מתפלל בבית הכנסת שבשדות או אפילו בבית הכנסת שבעיר אם היא תפלת ערבית שמתפללים בלילה חייב חבירו להמתין לו עד שיסיים תפלתו כדי שלא יתבלבל בתפלתו. (ויש מחמירין אפילו ביום ובבית הכנסת שלנו שהם בעיר) (הטור ומרדכי בשם ר"י והר"י פרק קמא דברכות) .
הגה:
ואם מאריך בבקשות ותחנונים אינו חייב להמתין לו: