שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן צב
    הנצרך לנקביו, ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה
סעיף ו :
העומד בתפלה ונזכר שנגע במקום מטונף די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל: