סעיף
ב :
כהן שעבר ועלה לדוכן בי"ה במנחה כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא את כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול הוא ולכך הורידוהו.
הגה:
ולכן אומרים במנחה ביום כפורים אלהינו ואלהי אבותינו אע"ג דאין ראוי לנשיאת כפים מ"מ הואיל ואם עלה לא ירד מיקרי קצת ראוי (הגהות מיימוני) וכן נוהגין במדינות אלו אע"פ שיש חולקים :עץ אר"ז
מחלוקת גאונים היא אם נושאים הכהנים את כפיהם במנחה של יום הכיפורים. דעתם של רב אחאי גאון, בה"ג, ר"ח ועוד היא שנושאים את כפיהם במנחה, ודעת גאוני סורא היא שאין נושאים את כפיהם. אבל דעת ומנהג כל חכמי א"י שנושאים את כפיהם במנחה של תענית, כמפורש בחילופי המנהגים שבין א"י לבבל. גם בספרד היו נוהגים בעבר כחכמי א"י, עד ששינו את מנהגם לנהוג כחכמי סורא.
ולכן כיון שמנהג עתיק הוא, וכהן שעלה אין מורידים אותו, יכולים הכהנים לעלות לדוכן ביום הכיפורים בא"י, אם אין בציבור עמי הארץ המעוררים מחלוקת בדבר. שאין לעורר סביב "וישם לך שלום" מחלוקת, ובמיוחד ביום הכיפורים.
ומנהגנו הוא לשאת כפיים במנחה של יוה"כ.