סעיף
י :
נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני אף על פי שהוא כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי:
הגה:
ולכן מותר לעלות גם כן למפטיר בכי האי גוונא ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו דהרי לא מזכיר שמו. ויש אומרים דאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי (אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פרק הניזקין ובית יוסף בשם רבינו ירוחם) וכן נוהגין במדינות אלו ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה :עץ אר"ז
לגבי הספרדים כמפורש בשו"ע כאן אין כל בעייה להעלות כהנים כמתבקש מנוכחותם בצבור בשבת, אך לדעת הרמ"א אין לנהוג באופן זה אלא אם כן ישנו צורך או דוחק. לכן במקרה של שמחה מרובת כהנים או של כמה שמחות של כהנים יש אליבא דכולי עלמא להתיר לכהנים רבים לעלות לתורה בהבדל ישראל ביניהם, ובמיוחד שהדבר הוא פסקם של קדמוני הגאונים, ולכן אין שום מקום לפקפוק כלשהו.