סעיף
ב :
כיון שהתחיל הקורא לקרות בספר תורה אסור לספר אפילו בדברי תורה. אפילו בין גברא לגברא ואפילו אם השלים הוא הפרשה.
הגה:
ויש מתירים לגרוס (פירוש ללמוד) בלחש. ויש אומרים שאם יש י' דצייתי (פירוש המשימין לבם) לספר תורה -- מותר לספר (בדברי תורה) (בית יוסף בשם מהרי"א) . ויש מתירים למי שתורתו אומנתו. ויש מתירים למי שקודם שנפתח ספר תורה מחזיר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע ספר תורה אלא לקרות ומתחיל לקרות.ולקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה -- שרי.
וכל זה אינו ענין לפרשת זכור ופרשת פרה שהם בעשרה מדאורייתא שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא. והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשומעם מפי הקורא.