שולחן ערוך

סעיף ב :
השוחט את הבהמה ומצא בה עובר בן שמונה או בן תשעה, בין חי ובין מת, חלבו וגידו מותר. והא דבבן תשעה מותר דוקא בשלא הפריס על גבי קרקע אבל אם הפריס על גבי קרקע -- אסור. ויש אומרים שאם שלמו לו חדשיו ומצאו חי, אף על פי שלא הפריס על גבי קרקע, אסור וחייבין עליו כרת. ומוציאין ממנו כל החוטין והקרומים האסורים כשאר הבהמות    (וחלב נפל אסור אם הפילה הבהמה).