סעיף
א :
דברים הבאים בתוך הסעודה אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וביצים וירקות וגבינה ודייסא ומיני מלוחים אפילו אוכלם בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם דברכת המזון פוטרתן ואם הם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון תאנים וענבים וכל מיני פירות. (ועיין לעיל סימן קס"ח סעיף ח') אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם ואם בתחלת אכילתו אכל הפירות (עם פת) ובסוף אכל עמהם פת אפילו אם בינתים אכל מהם בלא פת אינם טעונים ברכה אף לפניהם.
עץ אר"ז
מה שכתב השו"ע "ללפת בהם את הפת", אין הכוונה לאוכלם ממש עם לחם. אלא כל מה שמקובל לאכלו כחלק מסעודה (ולא כקינוח), הוא בכלל זה (וכן הוא לעניין בישולי גויים. עיין ביורה דעה סימן קיג סעיף א). ולכן גם דייסה וקוסקוס הנאכלים בתוך הסעודה אין מברכים עליהם, אלא היא נפטרת בברכת "המוציא".