נאמר בתלמוד (חולין קה:): "מפני מה אמרו מים אחרונים חובה - שמלח סדומית יש, שמסמא את העינים". ועל פי זה יש חכמים שאמרו שאין זה חובה אלא במקום שיש חשש למלח הבא מסדום (כפי שמובא בסעיף י). ויש שאמרו שגם כשאין כל חשש, חובה ליטול מים אחרונים, מפני שחכמים לא חילקו בכך, ואדרבה אמרו (ברכות נג:): "והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדשים - אלו מים אחרונים". אם כן מים אחרונים הם משום קדושה, והושוו למים ראשונים. ועל פי הקבלה ודאי שיש ליטול מים אחרונים, שזה משום קדושה. ואף אם במהלך הגלות יש מחכמי ישראל שאמרו שאין חשש למלח סדומית, לא ברור שהיו אומרים כך גם בארץ ישראל. ולכן הדבר הנכון הוא ליטול מים אחרונים, גם למי שלא נהג בכך.
סעיף
א :
מים אחרונים חובה:
עץ אר"ז