ואם הם עשרה אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד והוא הדין אם היה שם כשגמרו מלאכול ולא אכל עמהם כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים:
א. כלומר מי שמגיע לפני הזימון ולא אכל כלל, ושמע את המזמן, עונה "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד" בזימון של שלשה, או "ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד", ואינו אומר "אמן" שהרי הוא מכלל המברכים. אבל אם לא שמע את המזמן אלא רק את העונים, עונה אחריהם "אמן" בלבד.
ב. כל אדם העונה השומע ברכה, צריך לענות אמן וכפי שאמר הרמ"א, אלא אם כן היה במקום שאינו יכול לענות אמן. כגון שהוא מברך בעצמו, או להבדיל, שהוא נמצא בבית הכסא.
העונה אמן צריך לענות בקול רם. ש"לענות" פירושו לומר בקול רם.
ג. נהג עם ישראל לומר "ברוך הוא וברוך שמו" לאחר הזכרת שם ה', בכל מקרה בו שומעים אדם המברך ברכה כלשהי. ואין בכך שום בעיה של הפסק או בעיה אחרת. ויש מהאשכנזים שנמנעים לומר ברוך הוא וברוך שמו בברכה שיוצאים בה ידי חובה, למרות שאין בכך כל איסור. ואין למנוע מאף אדם לומר ברוך הוא וברוך שמו. אך נכון שהמברך יפסיק לרגע אחר שם ה', שיאמרו ב"ה וב"ש ורק אחר כך ימשיך את הברכה כדי שישמעו השומעים את כל הברכה.