שולחן ערוך

סעיף ז :
אינו נוהג בשליל כל שאינו טעון שחיטה. וי"א שנוהג בו אם שלמו לו חדשיו ומצאו חי. (ונהגו להחמיר כסברא האחרונה) (קבלת ר"י בן חביב):