שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן רנב
    דין מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת
סעיף ד :
כל שקצץ, אף על פי שיעשה האינו יהודי מלאכה בשבת, מותר לישראל ללבוש הכלי בשבת עצמה, דכל שקצץ, אדעתיה דנפשיה קא עביד:
הגה:
ויש אוסרין ללובשו, כל שידוע שהאינו יהודי גמרו בשבת (הגהות אשר"י פ"ק דשבת ומהרי"ל וב"י בשם רוקח). וצריך להמתין במוצאי שבת בכדי שיעשה (א"ז). והכי נהוג לכתחילה, אם לא שצריך אליו בשבת, שאז יש לו להקל. ואם יש לתלות שנגמר בערב שבת מותר בכל ענין (הגהות אלפסי). ודווקא אם שגר לו האינו יהודי לביתו, אבל אסור ליקח כלים מבית האומן בשבת ויום טוב (מרדכי פ"ק דיו"ט ואור זרוע והגהות מיימוני פ"ב מהל' יו"ט והגהות אשר"י פרק אין צדין). וכל זה בכלים שעשה לישראל (ב"י), אבל אינו יהודי שעושה מנעלים על המקח, מותר לישראל המכירו לילך וליקח ממנו בשבת ולנועלם, ובלבד שלא יקצוץ עמו דמי המקח (הגהות אשר"י פרק אין צדין) :