שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן רסח
    דין הטועה בתפילת השבת
סעיף ג :
אם היה סבור שהוא חול, והתחיל אדעתא דחול, ומיד שאמר תיבת "אתה" נזכר קודם שאמר "חונן", הוה ליה התחיל בשל חול, וגומר אותה ברכה. אבל אם היה יודע שהוא שבת, ושלא בכוונה התחיל ברכת "אתה", אפילו אם הוא בתפילת שחרית שאינה פותחת ב"אתה", אינו גומר ברכת "אתה חונן", דחשבינן ליה כטעה בתפילת שבת בין זו לזו.
הגה:
דהרי יכול לומר "אתה קדשת" או "אתה אחד" (תרומת הדשן סימן י"ד) .