סעיף
ג :
אם לא שחט האם אלא קרעה, וכן אם שחטה ונתנבלה בידו, או שנמצאת טריפה: אם העובר (הנמצא בה) בן תשעה חי – טעון שחיטה לעצמו וניתר בה. ואם הוא בן תשעה מת או בן שמונה אפילו חי – הרי זה אסור.
הגה:
ועכשיו אין להתיר שום ולד הנמצא בבהמה אם האם טריפה (הגהות מיימוני בשם סמ"ג סוף לאוין קל"ו. ו"איסור – והיתר" סוף כלל נ"ה). ולא מהני לו שחיטת עצמו דחיישינן שמא אינו בן תשעה.