סעיף
ו :
יש אוסרים ליתן בשר שלא נמלח כלל או שנמלח ופלט כל דמו עם בשר שנמלח קודם פליטתו דם, לפי שהבשר שלא נמלח או שנמלח ופלט כל דמו חוזר ובולע ממה שחבירו פולט. ויש מתירים על ידי מליחה שימלחנו אחר כך, כי אז יפליט כל דם שבלע. ויש מתירים בכל זה. ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים.
הגה:
ואפילו בדיעבד נוהגין לאסרו אם נפל בשר שכבר פלט כל דמו וצירו אצל בשר שלא שהה עדיין שיעור מליחה (מהרא"י בהגהות ש"ש). ויש אומרים שכל מעת לעת לאחר שנמלח פולט ציר ואם נגע תוך זמן זה לבשר שנמלח ולא שהה עדיין שיעור מליחה אינו אוסר. וכן נוהגין (ש"ד בשם הגאונים ומהרא"י וסה"ת ומרדכי בשם ר"י). אך במקום שאין הפסד מרובה יש לאסרו לאחר י"ב שעות. וקודם לזה אין להחמיר כלל. וכל שכן אם לא נמלח כלל דאפילו אם נפל לציר ממש אין לאסרו דאמרינן על ידי שיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן מה שבלע ממקום אחר. ואפילו נמלח הבשר ולא שהה עדיין שיעור מליחה ונפל לציר -- יש להתיר (ארוך כלל ה) אם לא נכבש בתוכו יום שלם. אך אם שהה שיעור מליחה ונפל לציר יש אוסרים אותו אף על פי שלא כלה זמן פליטת צירו עדיין (רש"ל בא"ו שלו). ומכל מקום לצורך הפסד גדול יש להתיר גם בזה כל זמן פליטת צירו דהיינו תוך י"ב שעות על ידי שיחזור וידיחנו (הג"ה ש"ד) ויחזור וימלחנו. וכן אם נפל לציר קודם ששהה שיעור מליחה -- ידיחנו ויחזור וימלחנו. מיהו אם מלחו בלא הדחה לאחר שנפל לציר -- שרי בדיעבד (ארוך כ"ה). וכל זה לא מיירי אלא בציר שהוא כרותח כמבואר לעיל (סימן ס"ט). אבל דם בעין שנפל על בשר שהוא תוך שיעור מליחתו והיא חשוב כרותח כמבואר לקמן (סימן צא) -- נאסר הבשר; דלגבי דם בעין לא אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלע, ולא כבולעו כך פולטו (שם). והא דאסרינן אותו כשנפל לציר היינו דוקא מה שבתוך הציר. אבל מה שלמעלה מן הציר שרי. מיהו מה שבתוך הציר נאסר מיד ואין שיעור לדבר. בשר שנפל לתוך ציר שעל הקרקע -- דינה כאילו היתה הציר בכלי (ב"י בשם ש"ד ואו"ה שם). בשר שנגע בחתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב ונאסרה -- דינה כאילו נגעה בציר (ד"ע). ספק ציר ספק מים -- מותר, דציר דרבנן וספיקא להקל (מרדכי פכ"ה) ציר מעורב עם מים, אפילו היו המים מועטים -- לא חשיבי עוד רותח ואינה אוסרת (ב"י בשם אגור). דין כבוש עיין לקמן (סימן קה)