סעיף
ב :
כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם -- הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם ואינו צריך בדיקה (שם). ועוף טהור נאכל במסורת והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור. ונאמן צייד לומר עוף זה התיר לי רבי הצייד והוא שיוחזק אותו צייד שהוא בקי במינים הטמאים האמורים בתורה ובשמותיהם.
הגה:
מי שאינו מכירם ואינו יודע שמותיהם -- בודק בסימנים. כל עוף שהוא דורס ואוכל בידוע שהוא ממינים הטמאים. ואם אינו יודע אם דורס אם לאו; אם כשמעמידים אותו על חוט חולק את רגליו שני אצבעותיו לכאן וב' אצבעותיו לכאן או שקולט מן האויר ואוכל -- בידוע שהוא דורס.ואם ידוע שאינו דורס יש שלשה סימני טהרה: אצבע יתירה, וזפק, וקורקבנו נקלף ביד לאפוקי אם אינו נקלף אלא בסכין (ל' המחבר). היה חזק ומדובק והניחו בשמש ונתרפה ונקלף ביד הרי זה סימן טהרה.
ואע"פ שיש לו ג' סימנים אלו אין לאכלו לפי שאנו חוששין שמא הוא דורס אלא א"כ יש להם מסורת שמסרו להם אבותיהם שהוא טהור. (ל' הרמב"ם שם די"ח )