שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן שסו
    דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו
סעיף יא :
בני חבורה שהיו מסובין לאכול וקדש עליהם היום הפת שעל השלחן סומכין עליה משום עירוב והוא שמסובין בבית שהוא מקום הראוי להניח שם עירוב אבל בחצר לא.
הגה:
(והוא הדין אם יש להם פת בשותפות באחד מן הבתים סומכין עליו משום עירוב).