שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תט
    דין מקום נתינת העירוב
סעיף ט :
אחד או רבים שאמרו לאחד צא ערב עלינו ועירב עליהם באיזה רוח שירצה הרי זה עירוב ויוצאים בו שהרי לא ייחדו לו רוח: