שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תט
    דין מקום נתינת העירוב
סעיף יב :
היו שנים אחד מכיר ואחד אינו מכיר שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר ואומר שביתתנו במקום פלוני: