סעיף
ב :
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים:
הגה:
ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחודש -- אז ממתינין עד מוצאי שבת. אבל אם הוא אחר כך אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה ויעבור הזמן. וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים (תרומת הדשן סימן ל"ה). אין מקדשין הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם יום הכיפורים (מהרי"ל) ובמוצאי יום הכיפורים מקדשין אותה דאז שורין בשמחה, אבל לא במוצאי תשעה באב או שאר תענית (דברי עצמו). ואין מקדשין אותה במוצאי שבת שחל בו יום טוב (מהרי"ל הלכות יום טוב). ותולה עיניו ומיישר רגליו ומברך (מעומד) (טור) ואומר שלש פעמים "סימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכולי"
הגה:
ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ואומר תפול עליהם וגו' ולמפרע כאבן ידמו כו' ג' פעמים ויאמר לחבירו ג' פעמים שלום עליך ומשיב הוי כשואל (טור). ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקיים, שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר שמש ומגן ה' ולכן עושין שמחות וריקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין (בחיי פרשת וישב ודברי עצמו)