סעיף
ב :
אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן, ואין אומרים ׳צדקתך׳ בשבת במנחה, ואין מספידין בו, ואין מתענין בו להזכיר בציבור, והבכורות מתענין בו בערב פסח.
הגה:
גם אין אומרים צידוק הדין בכל חדש ניסן. ונהגו שאין מתענין בו תענית כלל אפילו יום שמת בו אביו או אמו, אבל תענית חלום מתענין. ואין אומרים ׳מזמור לתודה׳ ו׳אל ארך אפים׳ ו׳למנצח׳ בערב פסח ולא ביום טוב (מנהגים). ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא איסרו חג (גמרא ורש"י פרק לולב) .עץ אר"ז
על אף שלכאורה זו רק דעת הרמ"א שלא לומר צידוק הדין בכל חודש ניסן, זוהי הלכה למעשה לכל קהילות ישראל, ובפרט שאם אליבא דכולי עלמא אין אומרים 'צדקתך' בשבת בכל חודש ניסן, שפשיטא הוא לכל בר דעת שאין לומר צדוק הדין בכל חודש ניסן.
וכן הוא המבדיל לגבי אמירת מזמור לתודה. בניגוד לכל מה שיש אומירם לפיו אין מזמור זה נאמר על קרבן תודה, דברי חז"ל מפורשים שדוקא אכן הוא נאמר על קרבן תודה (שיש בו חמץ). לכן גם בנקודה זו הלכה כדעת הרמ"א שלא אומרים מזמור זה לא בערב פסח ולא בכל ימי הפסח.