שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תמד
    דין ערב פסח שחל להיות בשבת
סעיף ד :
הגה:
ואם נשאר פת יכול ליתנו לנכרי על מנת שלא לצאת בו לרשות הרבים דרך הערמה ודבר מועט.
עץ אר"ז

מי שנמצא במקום שאין עירוב או מי שמחמיר ואינו סומך על העירוב של ערים גדולות, לאחר שאסף שאירות החמץ ישפוך עליהם חומר הפוסל אותן מאכילת כלב (כגון אקונומיקה וכדו') ויזרוק אותן שירותים. ואם מדובר בשאירות גדולות שלא ניתן לזרוק שם (ורצוי מאד לא להגיע למצב כזה) יבטל את כל שארית החמץ ויכסה אותו בכלי עד מוצאי יום טוב הראשון של פסח ומיד אחרי כן יבערו.

שוטפים כיום את דעת הצבור בהודעות לפיהן יש לקיים את סעטודת השבת או בקביעת סעודה על מצה עשירה או במצה מבושלת. זוהי הנחייה בזויה ממש, ההורסת חינוכית את כל העם כי תחושת החידוש של אכילת מצה והתיאבון שחייבו אותנו רבותינו ללות את אכילת מצה יהרס. יש לה מקום רק לגבי עמי הארצות, כאלה שאם נתיר להם לאכול לחם לא ידעו להיזהר מאיסור חמץ כדבעי, או לגבי ילדים קטנים שאינם יודעים להיזהר. אבל מי שיש בו ולו קורטוב של יראת שמיים, ינהג עפ"י ההנחיות הכתובות כאן ולמלעה בזהירות הראויה ותבא עליו ברכת טוב.

לגבי סעודה שלישית בשבת זו ורק לגביה, אפשר לאכול מצה עשירה, משובר בשטיפת מוח חסרת כל אחריות חינוכית אמונית ההורסת  [אין לאכול את העוגיות המצויות, כיון שיש בעיה גדולה בכשרות שלהן. כמו כן, אין לאכול מצה עשירה שנראית כמו מצה רגילה וטעמה דומה (כגון מצות ביצים. אפשר לתת לילדים קטנים בשבת זו במקום לתת להם לחם)], ולנוהגים שלא לאכול מצה עשירה, אפשר לקיים בפירות משבעת המינים (לכתחילה) או בבשר ודגים וכדומה.

ומי שאינו רוצה לקיים סעודה שלישית בשבת זו, או מפאת שהוא רוצה לאכול מצה לתיאבון יש לו על מי לסמוך, ובפרט שלדעת הזוהר אין מקום לסעודה שלישית בשבת זו כפי שהעירו כבר רבים, כגון השל"ה, המ"א הגר"א ועוד. ולע"ד אין אפילו מקום לספק בדבר, כיון בזמן בית המקדש היינו עסוקים כל אחרי צהרים בהקרבת קרבן פסח אפילו בשבת עצמו ולא היה לא זמן ולא מקום לאיש לעסוק בשום דבר אחר חוץ מהקרבה זו, אז איך היה אפשרי לקיים סעודה שלישית?!

יש לקיים את הסעודה השלישית לפני שעה עשירית (עד השעה 15:50 אופק חיפה).