סעיף
ב :
בהמה שילדה: אם ידוע שכלו לו חודשיו, דהיינו תשעה חודשים לגסה, וחמשה לדקה – מותר מיד ביום שנולד, ולא חיישינן שמא נתרסקו (פי' נכתשו ונכתתו) איבריו מחבלי הלידה. ואם אין ידוע שכלו לו חודשיו – אסור משום ספק נפל עד תחילת ליל שמיני.