סעיף
ב :
הנותן שעורים לבהמתו ומצא בהם ריר צריך לבערם:
הגה:
אבל בסתם אין לחוש הואיל וכבר בטל (דברי עצמו). ויש מחמירין לבער כל הנותר מן הבהמה אף על פי שאין רואה עליו ריר (מרדכי ריש פרק אלו עוברין בשם הרוקח) :