סעיף
ד :
אשה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה.
הגה:
וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים ורבינו ירוחם), אך לא נהגו להסב, כי סמכו על ראבי"ה דכתב דבזמן הזה אין להסב (דברי עצמו) :עץ אר"ז
סעיף זה טעון ניסוח מחודש, משום שכפי שהוכחתי במקום אחר, ההלכה הזו לפיה אשה פטורה מהסבה היתה נוכנה בשעה שהסבו שוכבים על מיטות , כפי שכתבתי לעיל, אבל כיום שכולם מסבים בסתם הטייה על צד שמאל ויושבים על כסאות וכדו', גם אשה יכולה להסב ללא כל סייג (ולא מטעמי פמיניזם עכשוי חולני). ומה שכתב הרמ"א איננו כל כך ברור, כי אשה חשובה בלתמוד היא אשה בעל מעמד חברתי בכיר. ונשות ישראל תמיד מכובדות אף אם אינן בעלות מעמד חברתי בכיר.