שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תעב
    דיני הסיבה וארבע כוסות
סעיף טז :
עץ אר"ז

מצוה היא בכל שנה לחייב את הילדים לישון אחרי צהרים ערב הפסח כדי שיוכלו להישאר ערים לליל הסדר כמה שיותר. ואין לתת לאימהות היהודיות לטעון שילדים קטנים חייבם לישון מוקדם בליל זה. אדרבא, מצוה שישארו ערים עד שעה מאוחרת ככל יכולתם. 

בימינו מצוה לעודד את כל הילדים וכל המעירים להיכן דברי תורה ללילה זה ולהפוך אותם לשותפים מלאים לערב מיוחד זה שכל החינוך של כל יהודי נעוץ בו לכל החיים. כל מי שזוכה לקיים ליל הסדר בקדושה ובטהרה, מלא בתוכן רוחני (ללא כל דיון על הרכבת ממשלות, במיוחד בשנה זו כי דיונים כאלה חמץ גמור הם) יכול להיות בטוח שנפש ילדיו תישאר חרוטה בקדושת הלילה הזה לאורך כל חייהם, ולבם ישאר מלא אמונה עמוקה בה'. זהו הלילה המיוחד בו חודרת גחלת האמונה עד עומק הנשמה, ומשום כך המצה קרויה בלשון הזוהר הקדוש 'נהמא דמהימנותא' (קרי: לחם האמונה).