שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תעג
    דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס השני
סעיף ד :
מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה שלש מצות ומרור וחרוסת וכרפס או ירק אחר (וחומץ או מי מלח) ושני תבשילין אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה ונהגו בבשר וביצה
הגה:
ויסדר הקערה לפניו בענין שאינו צריך לעבור על המצות דהיינו הכרפס יהא למעלה מן הכל והחומץ סמוך לו יותר מן המצה והמצות מן המרור והחרוסת והם יהיו יותר קרובים אליו מן הבשר והביצה (מהרי"ל)
והבשר נהגו שיהיה זרוע ונהגו שהבשר יהיה צלי על הגחלים והביצה תהיה מבושלת (והוא הדין צלויה וכן נוהגין בעירנו) :
עץ אר"ז

לגבי הכרפס רבים בהקהילות אכשנזיות לקחו גזר או דברים דומים, משום שהכרפס לא היה מצוי באיזורים מסויימים באירופה או בתקופה זו של השנה. עתה ששבנו לארץ קודשנו, יש לחזור לדין התלמוד, ולקחת כרפס, שהוא הקרוי 'סלרי' (celeri) ולא רק משום שחכמינו קוראים לו 'מרור', אלא משום המשמעויות הרבות שהטעינו עליו במהלך כל הדורות כל חכמי ישראל. אוין בזה משוםן נטישת מנהג , אדרבא.

לגבי הבשר שהוא זכר לקרבן פסח רבים נוהגים שהבשר יהיה זרוע של כבש, ומנהג רצוי מאד למי שיכול.

זהו הסדר הנכון ביותר של קערת פסח עפ"י דברי האריז"ל: