סעיף
ט :
שבת שחל בחול המועד, ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת, ואומר "יעלה ויבא" בעבודה. ובמוסף אומר סדר מוסף יום חול המועד, אלא שמזכיר של שבת, ואומר: "ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה", וכן אומר: "את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה", וחותם "מקדש השבת וישראל והזמנים". ומפטירין "היתה עלי":
הגה:
ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח, לא באמצע ולא בחתימה. ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון, אומרים אותו באותו שבת, וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם "על מקרא מגילה", ולא "על מקרא כתובים" :