סעיף
ד :
לא אמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא בבשר בחלב אבל לא בשאר איסורים כגון כזית חלב שנבלע בחתיכה ואין בה ששים לבטלו ונאסרה ואחר כך בישלה עם אחרות אין צריך אלא ששים כדי כזית חלב ואז אפילו חתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת:
הגה:
ויש אומרים דאמרינן בכל האיסורים חתיכה נעשית נבילה (תוספות וסמ"ג וסמ"ק ומרדכי והאחרונים) וכן המנהג פשוט ואין לשנות ודוקא אם האיסור דבוק בחתיכת היתר או שהחתיכה כולה חוץ לרוטב ונפל עליה איסור אבל אם מקצת החתיכה תוך הרוטב ואין האיסור דבוק בו לא אמרינן חתיכה נעשית נבילה ומצטרף כל הקדירה לבטל האיסור ומכל מקום יש להחמיר לאסור אותה חתיכה (ארוך כלל כ"ח) וכל זה בשאר איסורים אבל בבשר בחלב אף על פי שאין האסור דבוק ומקצת החתיכה תוך הרוטב אמרינן חתיכה נעשית נבילה. יש אומרים דלא אמרינן חתיכה נעשית נבילה אם נתערב איסור לח בהיתר לח ואחר כך נתערב הכל בהיתר אחר ואין צריכים רק ששים נגד האיסור שנפל (מרדכי פכ"ה ורשב"א ור"ן בשם ראב"ד) ויש לסמוך על זה בשאר אסורים לצורך הפסד גדול אבל לא בבשר בחלב. ואם נתערב יבש ביבש לא אמרינן בשום איסור חתיכה נעשית נבילה. ועיין לקמן סימן צ"ט (ס"ק ט"ו בש"ך) מדין חתיכה נעשית נבילה: כלי הנאסר מבליעת איסור לא אמרינן ביה חתיכה נעשית נבילה ולא בעינן ששים רק נגד האיסור שבלע (מרדכי פג"ה). ועיין לקמן סימן צ"ח: