שולחן ערוך

סעיף ו :
המכוין מלאכתו והניחה למועד ועשאה במועד בית דין מאבדין אותה ממנו ומפקירים אותה לכל:
הגה:
ואם הוא עושה מלאכת אחרים שאי אפשר לקנסו כגון חייט או סופר שעושה מלאכת אחרים משמתינן ליה ומלקין אותו (בית יוסף ור"י) :
ואם מת לא יקנסו בנו אחריו ומותר לו לעשותה אם הוא דבר האבד: