סעיף
ב :
צומות הללו, חוץ מתשעה באב, מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום:
עץ אר"ז
א. אף על פי שהדין הוא שאין איסור ברחיצה, כבר כתבו חז"ל שהמתענה "לא ינהג עידונין בעצמו", ולכן מן הראוי שלא להתקלח בצום, אלא אם ישנו מצב מיוחד: עשרה בטבת שחל להיות בערב שבת, אשה שצריכה לעשות הפסק טהרה, חיילים שחזרו מפעילות מבצעית וכדומה. והוא הדין לסיכה שנועדה לשם תענוג. וירא שמים ימנע מתשמיש המטה בליל התענית (אם לא לשם מצוה).
ב. "ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום" - כלומר, הצום מתחיל רק מעמוד השחר, ולא כמו בתשעה באב שמתחיל מהערב הקודם.