שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תקנא
    דיני שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה
סעיף ב :
מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו, או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים, שנוטעים לצל להסתופף בצילו, או מיני הדס ומיני אהלים.
ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה, מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן סוף פרק קמא דתענית) . ואין נושאים נשים, ואין עושין סעודת אירוסין. אבל ליארס בלא סעודה מותר. ואפילו בתשעה באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר.
הגה:
ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב (מנהגים) :
עץ אר"ז

א. מראש חדש אב, "ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה" כלומר, גם יש למעט בעסקאות המשמחות. וכן יש להימנע מעבודות בנייה ושיפוץ מראש חודש אב. אבל לתקן נזק, וכל שכן למנוע נזק או סכנה, מותר לתקן מה שצריך. ומי שהתחיל לשפץ לפני כן, והפועלים לא סיימו את העבודה, מותר לו להמשיך כדי שלא יווצר נזק כספי או נזק אחר. אבל אסור לעשות כך לכתחילה. ומכל מקום אין לשפץ בתשעה באב עצמו, אלא אם יש סכנה. 

ב. גם נטיעה של שמחה אסורה, כגון נטיעת גינות נוי, או צמחי בשמים. 

ג. אין לשאת נשים או לקיים כל שמחה אחרת מי"ז בתמוז עד סוף י' באב, חוץ מברית מילה ופדיון הבן שיש להם זמן מוגדר וקבוע. שימים אלה הם ימי צרה, כפי שאמרו חז"ל, ולא כפי שחידשו בדור האחרון. וחגיגת בר מצוה אינה מצוה מן התורה או מדרבנן, ואין לה זמן מוגדר. ולכן הדבר הנכון הוא להקדים את חגיגת הנחת התפילין לפני ימי בין המצרים, ולדחות את שבת בר המצוה לאחר ימי בין המצרים.

ואם בנין של שמחה אסור, כגון בית חתנות לבנו, כל שכן שאין זה הזמן המתאים לארגוני חתונה. אלא יש לארגן את כל הדרוש קודם לימי בין המצרים, ולכל הפחות לפני ר"ח אב.

ד. כל הדברים שנוהגים בהם איסור מי"ז בתמוז, אסורים כבר מליל י"ז בתמוז, אע"פ שהתענית לא החלה. שהרי מן הדין יש לומר "עננו" כבר בליל התענית (ועיין מה שכתבנו בעניין זה בסימן תקסה סעיף ג). 

ה. אין לשמוע מוזיקה בכל ימי בין המצרים.