סעיף
ט :
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו. (ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי"ל). ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית. ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז.
הגה:
ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה (רבינו ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני), שאין שוחטין כי אם לצורך מצווה, כגון לחולה או שבת או מילה וכיוצא בו : עץ אר"ז
כתב הרמב"ם רמב"ם ההלכות תעניות (פ"ה הלכה ו): "וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו, ... ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש עד התענית". כלומר, אע"פ שאסרו חז"ל לאכול בשר ולשתות יין רק בסעודה המפסקת, נהגו כל ישראל להחמיר. יש שאסרו בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש שביטלו את השחיטה כבר מראש חודש. והשו"ע מציין שיש שאינם אוכלים בשר מי"ז בתמוז.
מנהג זה מופיע על פי חלק מהגאונים באותו קטע מהירושלמי המוזכר בסעיף הקודם, בגירסה שונה: "דלא למשתי חמרא ודלא למיכל בשרא מן דאב עליל". גאונים אלה מציינים שכך מנהג כל ישראל.
ולכן הספרדים והאשכנזים נהגו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, מראש חודש אב. והספרדים מקילים לאכול בראש חודש עצמו. מסיבה זו נהגו לבטל את השחיטה במקומות רבים מראש חודש.