סעיף
ט :
כל זה בסעודה המפסקת, שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע, וכשהוא אחר חצות. אבל אם היה קודם חצות, או אחר חצות ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע, אין צריך ליזהר בדברים הללו.
הגה:
ומנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה קבועה קודם מנחה, ואחר כך מתפללין מנחה ואוכלים סעודה מפסקת (מהרי"ל). ונוהגים להרבות קצת בסעודה ראשונה, כדי שלא יזיק להם התענית, הואיל ופוסקים מבעוד יום כמו ביום כיפורים. ויש קצת ראיה לזה ממדרש איכה רבתי. מיהו מי שיוכל לסגף עצמו, ויודע בעצמו שאין התענית מזיק לו, ומחמיר על עצמו, נקרא קדוש, כנ"ל :