שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תקסא
    דיני הרואה ערי יהודה, וירושלים, והמקדש בחורבנם
סעיף ב :
הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: "ציון היתה מדבר שממה", וקורע.
הגה:
וכשרואה בית המקדש, אומר: "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה", וקורע.
ומהיכן חייב לקרוע? מן הצופים. ואחר כך כשיראה המקדש, קורע קרע אחר. וכל קריעה טפח. ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחילה, קורע על המקדש טפח, ואחר כך, כשיראה ירושלים, מוסיף על קרע ראשון כל שהוא.