סעיף
ד :
איסור שנתבשל עם היתר אפילו מכירו והוא שלם וזרקו צריך ששים כנגד כל האיסור מפני שאין אנו יודעים כמה יצא ממנו לפיכך המבשל בקדרת איסור שהיא בת יומא או תחב כף של איסור בהיתר צריך ס' כנגד כל הקדירה וכנגד כל מה שתחב מהכף שאין אנו יודעין כמה בלעו בין שהם של חרס או עץ או מתכת:
הגה:
ובלבד שבלעו על ידי רתיחת אש שאז הבליעה הולכת בכל הכלי אבל על ידי רתיחת מליחה אינו נבלע בכלי רק כדי קליפה ואין צריך לשער רק כדי קליפה (מרדכי פרק כל הבשר סי' תשו ובארוך כלל כ"ד ועיין לעיל סימן ס"ט) ויש מי שמחמיר בכף של מתכת להצריך ס' כנגד כולו אפילו לא הכניס אלא מקצת משום דחם מקצתו חם כולו:
הגה:
ונוהגים כסברא הראשונה וכל איסור שמבטלים בששים אם מכירו צריך להסירו משם אע"ג דכבר נתבטל טעמו בששים ולכן אם נפל חלב לתוך התבשיל ונתבטל טעמו בששים צריך ליתן שם מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולצוף למעלה על המים ויסירנו משם דמאחר דאפשר להסירו הוי כאילו מכירו וצריך להסירו משם (הגהות מרדכי בחולין ובאיסור והיתר הארוך כלל כ"ג) איסור שנתבטל בקדירה והסירוהו משם ונפל לקדירה אחרת צריך לחזור ולבטלו בששים נגד כולו וכן לעולם אבל אם נפל לקדירה הראשונה ב' פעמים אין צריך רק ששים אחד כנגדו (באיסור והיתר הארוך כלל כ"ד דין ב') ועיין לעיל סימן צ"ד :