שולחן ערוך

סעיף א :
מי שהרהר בלבו שלא בשעת תפילת מנחה להתענות מחר - לא הוי קבלה, דלא עדיף מהמוציא בפיו להתענות למחר דלא הוי קבלת תענית כיון שלא קבלו בתפילת המנחה.