שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תקסה
    דין תפלת עננו
סעיף ג :
יש אומרים שאין היחיד אומר עננו כי אם במנחה שמא יאחזנו בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו אבל שליח צבור אומרו גם בתפלת שחרית כשהוא מתפלל בקול רם שאי אפשר שלא יתענו קצת מהקהל ובארבע צומות גם היחיד אומרו בכל תפלותיו דאפילו יאחזנו בולמוס ויאכל שייך שפיר למימר עננו ביום צום התענית הזה כיון שתיקנו חכמים להתענות בו:
הגה:
ונהגו בכל הצומות שלא לאומרו כי אם במנחה מלבד שליח ציבור שאומר שחרית כשמתפלל בקול רם:
עץ אר"ז

דעת השולחן ערוך היא שיש לומר 'עננו' גם בתפילת ערבית של ליל הצום, אף על פי שהצום יתחיל רק בעמוד השחר. אולם השו"ע מציין שיש חולקים, והוא דעת רש"י, שחוששים לכך שלא יסיים את התענית, ויהיה שקר בתפילה. אולם כל זה בתענית יחיד שקיבל אדם על עצמו. אבל בענית ציבור אין מחלוקת.
ואעפ"כ כתב הרמ"א שנוהגים האשכנזים שגם בתענית ציבור רק במנחה אומרים 'עננו', ובשחרית אומר 'עננו' החזן בלבד בחזרת הש"ץ. וכן נהגו האשכנזים.