שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תקע
    דין חנוכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחינה שנפלו בתוך ימי נדרי תענית
סעיף ב :
הנודר להתענות בשבת ויום טוב וערב יום הכיפורים וחנוכה ופורים דינו שוה לנודר להתענות כך וכך ימים ואירעו בהם ימים הללו אם הוציאו בלשון נדר דינו כמקבל עליו בלשון נדר ואם הוציאו בלשון קבלת תענית בעלמא דינו כמקבל בלשון קבלת תענית: