סעיף
ב :
נוהגין להתענות ערב ראש השנה.
הגה:
והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי סוף פרק קמא דראש השנה וריש יומא), וכן נכון לעשות. וכל אלו התעניות, אין צריכין להשלים ואין קורין בהם ויחל, אפילו ערב ראש השנה. ועיין לעיל סימן תרס"ב סעיף ב'. ואם חל ברית מילה בערב ראש השנה, יכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית). ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל), משום דרכי האמורי, שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם. ויכולין לאכול בלא תנאי, אחר שכן נהגו (דעת עצמו) .עץ אר"ז
א. מנהג זה להתענות בערב ראש השנה הוא על פי המדרש, ואינו מנהג שכולם חייבים בו, אלא מנהג שנהגו תלמידי חכמים כפי שמופיע במדרש.
ב. מה שכתב הרמ"א שנהגו המדקדקים שכל אחד מתענה בעשרת ימי תשובה, אין זה כולל את ימי ראש השנה ושבת 'שובה' וערב יום הכיפורים, שבהם אסור להתענות. וכתבו המקובלים שמי שנוהג להתענות באותם ימים, כל יום הוא כפרה על העבירות שעשה באותו היום בשבוע בכל ימות השנה. ועל העבירות שעשה בשבת לא יכפר בתענית, אלא אדרבה על ידי שיענג את השבת.