סעיף
ד :
יש נוהגים להתפלל בראש השנה ויום הכיפורים בכריעה. וצריכין הם לזקוף בסוף הברכות.
עץ אר"ז
נאמר בברכות (לד.): "תנו רבנן: אלו ברכות שאדם שוחה בהן: באבות תחלה וסוף, בהודאה תחלה וסוף, ואם בא לשוח בסוף כל ברכה וברכה ובתחלת כל ברכה וברכה - מלמדין אותו שלא ישחה". אלא שחכמי ישראל הקשו על כך, שרבי עקיבא כשהיה "מתפלל בינו לבין עצמו - אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה - מפני כריעות והשתחויות" (שם לא.). ותירצו התוספות שמה שאמרו חז"ל שמלמדים את האדם לא להשתחוות הוא רק בסוף כל ברכה, אבל באמצע הברכות אין איסור. וכך פסק השו"ע (בסימן קיג סעיף א).
אולם מכל מקום אין לעשות כך בציבור, אלא רק למי שמתפלל ביחיד.