סעיף
ט :
אף על פי שכל ימות השנה מתפללים בלחש, בראש השנה ויום הכיפורים נוהגין לומר בקול רם. ולהטעות לא חיישינן, כיון שמצויים בידם מחזורים.
הגה:
ונוהגין שכל אחד אומר לחבירו, "לשנה טובה תיכתב" (טור).עץ אר"ז
א. בכל השנה אין לאדם להתפלל בקול רם, כמבואר בהלכות תפילה (סימן קא סעיף ב-ג) מפני כמה סיבות, ואחת מהן היא שלא יבלבל את שאר המתפללים בקולו. אך בראש השנה וביום הכיפורים, כיון שברכות אלה הן ארוכות ושונות מכל השנה, נהגו רבים להתפלל אותן בקול. ואין חשש שהמתפלל בקול יבלבל את המתפללים, כיון שכולם מחזיקים מחזורים.
וכך היה המנהג בילדותנו (באלג'יריה), שבשעת התפילה בלחש בראש השנה וביום הכיפורים, היה ה'מסדר' (מי שמתפלל בכל יום את כל התפילה מתחילתה עד ישתבח ולא עד בכלל, ומאחר קדיש תתקבל ועד סוף התפילה) אומר את תפילת העמידה, בקול מעט נמוך בשביל כל מי שלא ידע להתפלל, אף כשהיו בבית הכנסת בחזרת הש"ץ.
מנהג זה הוא קדום ומופיע בדברי הגאונים, ושרשיו נעוצים בתלמוד, ואין לערער עליו.
ב. מנהגנו לומר: "תכתב ותחתם לחיים טובים ולשלום". וישנם נוסחים אחרים.